ילדה שלי, את יכולה הכל!
אני לא מאמינה שזה עבר. אני כבר חצי שנה (אפילו יותר) מתעסקת רק בזה. בזה ובעוד מליון דברים...אבל התחושה היא שארוע
אני לא מאמינה שזה עבר. אני כבר חצי שנה (אפילו יותר) מתעסקת רק בזה. בזה ובעוד מליון דברים...אבל התחושה היא שארוע
הפחד מהרגע הזה שהטלפון יגיע, יכול לגמור אותי. למעשה, אני חיה עם הפחד הזה כבר כמה שנים. כי לא כל
אז עינת, חברתי, פנתה אלי כבר בחודש אוגוסט בהיסטריה בנוגע ליומולדת הפתעה של החבר הכי טוב שלה, האיש שלה, צביקה.
שָׁנָה הָלְכָה, שָׁנָה בָּאָה / אֲנִי כַּפַּי אָרִימָה / שָׁנָה טוֹבָה לְךָ, אַבָּא, / שָׁנָה טוֹבָה לָךְ, אִמָּא, / שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה! (לוין
היא עולה לא'. היא לא הראשונה שלי. היא השלישית. אבל בבטן, עמוק-עמוק, היא כמו ראשונה. יש בי פחד ענק והתרגשות עצומה.
האיש המופלא שלי, חוגג יומולדת היום. בדרך כלל הוא ואני, אנשי אוגוסט, לא חוגגים יומולדת. זה אוגוסט. חם. אף
אז הכל התחיל כשעדן, הבכורה שלי, נולדה. מה? יש בתוכי מישהו? משהו? בן-אדם? בתוכי? אני עדיין ילדה בתחושות שלי. יש לי
"ליסון, יש לנו אירוע משפחתי, אנחנו רוצים בבקשה לוגו וחולצות.." אין מה לומר, חולצות לאירוע משפחתי משדרגות את כל האירוע. ההורים