אז עינת, חברתי, פנתה אלי כבר בחודש אוגוסט בהיסטריה בנוגע ליומולדת הפתעה של החבר הכי טוב שלה, האיש שלה, צביקה.
מיד הבנתי את המצב וזימנתי אותה לפגישה חשובה בנושא ב"סושי מיאו" בגדרה.
אחרי שחפרנו על כל השטויות בעולם, התחלנו לעשות רשימות על רשימות.
אוגוסט בפתח- הילדים בבית.
ספטמבר-עסוקים עם הילדים במסגרות.
אוקטובר-חגים.
ובנובמבר האירוע כבר מתקיים. אז יאללה, מהר מהר.
צביקה חולה על כדורסל (גבר),אז עינת מודיעה- קונספט של משחקי כדורסל.
אבל חייבים לחשוב על משהו מגניב, איזו הפתעה מצחיקה, חייב להיות "קטע".. אז בלילה-בלילה של איזה מוצ"ש (עקב שנ"צ ארוך מידי) אני מחפשת במוחי רעיון.
והופ!!!! הוא מגיע.
מכירים את הפרק של בלי סודות של "חני נגד הצביקאים"???
אני כל כך התרגשתי מהרעיון שלא יכולתי לחכות עד הבוקר ומיד שלחתי לעינת לינק לסרטון של בלי סודות.
מיד נפגשות וחושבות על הלוגו 40 של צביקה. כמובן שחייב להיות משולב בו כדורסל.
הזמנת הווטסאפ נשלחה למשפחה וחברים ויאללה מתחילים.
החלטנו ליצור אשכרה משחק. חולצות, 2 צבעים לגלופות, 5 על 5 וכרוז שחופר בראש לכולם.
החולצות. דרייפיט שחורות. עם לוגו שמשתנה לכל קבוצה. כמובן שחייבים צהוב-כחול- קריצה למכבי שלנו.
היה לי חשוב מאוד לעקוב אחר ההדפסה בבית הדפוס כדי שלא יהיה בלבול לגבי הצבעים(בית הדפוס באמת התחרפן קצת). אז לקחתי איתי את עינת לראות את הדברים מקרוב.
חלק מהעניין בלעשות חולצות- זה אשכרה להיות שותף. השהייה בבית הייצור של הדפסת החולצות פשוט מרגש ברמות -על. גורם לחלום ממש להתגשם מול העיניים.
עינת ממש התרגשה. אני מסתכלת עליה וממש מאושרת בשבילה. היא עושה הפתעה לאיש שלה וההתרגשות בעיניה כל-כך מעצימה.
אז החולצות בידינו. בגלל ההפתעה, הצעתי לעינת לשמש לה כ"מחסן" ולשמור אצלי בבית את הדברים.
עוד הברקה חשובה מאוד- רולאפ אחורי (כמו של השחקנים שמצטלמים מאחורי מסך פרסומת גדול) עם הלוגו של צביקה..
עינת עפה על הרעיון ומיד הורדנו את הרולאפ לדפוס.
כמובן שלשחקנים יש בקבוקי מים- אז מיד מיתוג לבקבוקים. ירד לדפוס.
רוח היצירה שלנו לא נחה ועינת נסעה לקנות קראפים והכנו פופונים למעודדים.
אך צרה נפלה, ועינת (כמו שתמיד קורה לעינת) נפלה. אולי כמו לחני מול הצביקאים, היא ממש נָפְלָה (בקמץ). היא הלכה להביא לשכנה את הסוכריות לעוגת יומולדת, פספסה מדרגה ונפלה.
האצבע נִשְׁבְּרָה (בקמץ).
צביקה מצידו היה באמצע משחק של מכבי.."עוד שניה אני בא…" אך עינת הבינה מיד שהיא (כמו חני) לא תשבר, רוחה לא ייפול והיא תביס את המערכה.
עינת הסכימה לקבל עזרה מכל חברה שרק בקשה והציעה לעזור.
אחת אחראית על הסלטים, אחת אחראית על להביא את הבלונים, אחת אחראית על סידור השלחנות, אחת אחראית על להביא את הלחמניות, אחת אחראית על הדבקת המיתוג על הבקבוקים ועוד הרבה שכאלה…
אין מה לומר- כולנו, כל החברות והאחיות (של צביקה) התגייסו כדי שהחיוך מהפנים של עינת לא יירד. עינת כל כך משקיעה, אין מצב שהכל עכשיו מתפרק.
ובנתיים, עינת עושה צילום, שבר. נעל אוטופדית. הלכו העקבים.
היום המיוחד מתקרב, והילד הבכור משתעל. עוד יום עובר והשני- עם חום. ביום האירוע, התינוקי המתוקי עם חום 39.
עינת לוקחת אוויר ואנחנו החברות עושות הכל כדי שהכל יעבור בשלום בדיוק איך שהיא תכננה ומדמיינת שיהיה.
אז 19.00 מגיע, ואנחנו, החברות, מתחילות להתקבץ באולם האירועים הקטן שלנו. עורכות, מכינות, מסדרות. ואז ב- 19.45 היא נכנסת. עם חיוך. איזה אושר. היא מחייכת. לא תיאמן הבחורה זאת(!!!). יש לה תינוק על הידיים עם חום, ועוד 2 קטנים מתרוצצים סביבה. והיא מחייכת. כבוד.
היופי פה הוא שאין כמו חברות. כן, גם לנו יש מלא ילדים, ולפעמים הם חולים. כולנו לקחנו בייביסטר שעה לפני האירוע, או במקרה שלי הזנקתי את אמא שלי לעזור. והכל למען עינת. כי חברות כאלה לא מוצאים בקלות. חברות שעושות הכל כדי שאחת אחרת לא תיפול, במיוחד כשזה למען מטרת האהבה.
האירוע היה מטורף. צביקה לא חשד בכלום. טוב, נו. גבר אמיתי. החולצות חולקו. משחק באולם ספורט. 5 על 5. לסנר מול חברים.
צביקה מאושר כל- כך. הוא ביישן, מופנם אבל הפעם לא הצליח להסתיר את האושר שמציף אותו.
קצת צילומים- רקע של הרולאפ משחק תפקיד חשוב.. הפונפונים והמשרוקיות מצליחות הכניס את הקהל לאקשן וכולם בעיניינים.
אחרי המשחק חובה להכניס קצת ג'אנק פוד – לחמניה עם נקניקיה וצ'יפס, ממרחים, כרוב כבוש.. איזה כיף.
עוד תמונות אפשר לראות בלחיצה כאן
אז עינתי, כמה אנחנו אוהבות אותך. את מדהימה. ללמוד ממך נתינה מהי. ללמוד ממך שתמיד חייבים לחייך- כי העולם מחייך אליך בחזרה. ללמוד ממך אהבה. כמה את אוהבת את האיש שלך (שולחת אותו מחר לברצלונה עם חבר לראות משחק אמיתי) וכמה את אוהבת את החברות שלך. כמה את משקיעה. תודה על ההזדמנות להיות לצידך וללמוד ממך. אני ממש אוהבת אותך.
ועוד דבר, תודה על שהצלחת להחזיר לי אותו, לכמה שעות של מפגש. למבט שכל כך התגעגעתי. לחיבוק שלו. כמה שעות שהיו בשבילי עוד כוח לסיים את השבוע הזה. תודה לך.
3 תגובות
השארת תגובה
איזה יופי!!!! נראה נהדר
מ ק ס י ם !
מרגש ומקסים!