אורה ודידי המקסימים פנו אלי כבר לפני חצי שנה בלחץ "מתי מתחילים עם הבר מצווה של נדב?", זה היה באירוע הבת מצוה של בת דודה של נדב, נגה היפה אחות של שגיא החתיך.
"יש זמן"- עניתי.. יהיה בסדר.. אך בתוך תוכי- כמה שמחתי.
הפקת בר המצוה התחלקה ל – 2 אירועים (2 הזמנות): אירוע טיול לחברים של נדב ואירוע שבת למשפחה וחברים קרובים.
אורה ודידי האמיצים אירגנו לנדב ולחברים טיול סנפלינג משובח במדבר יהודה. כל החברים התייצבו ב 5 בבוקר בביתו של נדב במושב בני דרום ויצאו לטיול האדיר. לכל ילד המתין על המושב באוטובוס בקבוק מים מינרלים ממותג בלוגו של נדב ושקית "נשנושים" מתוקה עם קצת סוכר כדי להגביר את האנרגיה החיובית על הבוקר.
הטיול היה הצלחה מטורפת. החיוך והאושר של נדב וחבריו היה הדבר הכי מרגש שיש.
נתתי לאורה יומיים להתאושש מהטיול, ויאללה, יש שבת עוד חודש. לעבודה!
השבת היתה במושב שלנו, בני דרום. כל הארוחות היו בחדר האוכל של היישוב אשר הוקם לפני "מאות שנים" בסטייל ובחן של שנות ה- 50… היה פה חתיכת אתגר "להרים" את האולם ולהפוך אותו ל – מושלם.
על קיר די ענק ולא משופץ תלינו גב במה ענק (2.5 מטר על 5 מטר) של מילים, ביטויים, צחוקים משפחתיים באווירת המיתוג הכולל. ובאמצע – חמסה ענקית שאורה כל-כך אוהבת.
הווילונות באולם הם בצבע שמנת מוזר (או לבן שהתלכלך עם השנים…) אך החלטתי לעשות מהלימון לימונדה, והשתמשתי בגוון שמנת כצבע משלים לכל הכחולים והתכלת שבחרנו למיתוג.
הפקנו דגלים שקישטו את כניסת האולם והבית של אורה – אורה העדיפה לקבל את הדגלים לא מוכנים ולתת לילדים "לקחת חלק" וביחד לחבר את הדגלים לסרט ולהצמיד ע"י מהדק סיכות רגיל.
אז מה עוד עשינו – הפקנו את קופסת הגלויות הממותגות המשגעת לכל האורחים. כל אורח קיבל קופסת קרטון ממוחזרת עם מדבקה ממותגת ובתוכה 40 גלויות ב- 2 עיצובים שונים ו-40 מעטפות כיס לבנות קשורות בחוט ממוחזר. הכנו שקיות לאיסוף הסוכריות הנזרקות בסיום קריאת התורה, שחילק גיא – האח הקטן של נדב – תפקיד חשוב ביותר. הכנו ברכונים קטנים, לו"ז לשבת והרבה תפאורה לכל ה"מסביב".
ההפתעה הגדולה היתה בערב שישי – אורה ביקשה ממני להפיק משחקים. "אני רוצה להשקיע במשחקים על נדב, יאללה עלייך…"
הפקנו משחקים נהדרים !
"משחק זכרון נדב"
"משחק טאקי נדב"
4 פאזלים של המשפחה והחברים
(בכוונה לא שמנו תמונה של הפאזל על המדבקה בחוץ- כדי להקשות על ההרכבה… )
אורה ודידי שכרו ספסלי זולה לבנים שהפכו להיות איזור משחק משגע אחרי האוכל…
לקישוט השולחנות איתגרתי את אורה וקבעתי איתה דייט למשתלה. קנינו עציצים פשוטים (חומים מפלסטיק) . בחרתי שתילים בגוונים של "רק ירוק" וגוונים של "כחול- סגול". חזרנו הביתה עם כל העציצים מוכנים,עם ספריי כסף צבענו את הפלסטיקים. איזה שדרוג.
לקישוט האולם אספנו (ודרשתי גם מאורה ודידי) ענפים יבשים גדולים של עצים. התכנון היה לשתול בתוך עציץ צבוע את הענפים ולתלות עליו תמונות של נדב. אורה אמרה "נעשה ונשמע" והתחלנו לאסוף ענפים.
יום שישי, זה מתחיל על הבוקר. 07:30 אורה, ציונה (אחות של אורה) ואני על קפה לפני הסערה. ויאללה, לפינישים האחרונים.
רצות לאולם, בודקות שהקייטרינג הביא את הכל, בודקות שהמלצרים התחילו לערוך שולחנות. נותנות קצת מים לעציצים החמודים שלנו, ממלאות את הצנצנות בממתקים וקושרות טיקטים לקישוט.
שעתיים לפני שבת, התייצבתי עם כל הגורפינקלים לצילומים באולם המשודרג. גב הבמה היה לנו לרקע מטריף. לרגע עצרנו לנשום. לקחנו אוויר. הכל מוכן. ההצגה של נדב מתחילה עוד מעט. כולם מתרגשים. אפילו דידי…
מבט חטוף לאורה, מבט על האולם. הרך, השלם, מלא באהבה ויצירתיות. סלפי קטן של 3 חודשים של כיף גדול. של כניסה לתוך משפחה חמה ואוהבת. משפחה של חיוך (אורה) ורוגע (דידי). משפחה מלוכדת בהורים מקסימים, סבים וסבתות, אחיות ואחים, דודים ודודות ושכנים נפלאים.
אז חברים, תודה לכם. מזל טוב לנדב המהמם שכבש אותי עם החיוך הרך שלו.
אורה, חייבות לשבת על קפה "שיחת סיכום" מהר. נקרא גם לציונה? ברוררררר